×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת נ״ז:גמרא
;?!
אָ
הָכָא בְּקַטְלָא עָסְקִינַן דְּאִשָּׁה חוֹנֶקֶת אֶת עַצְמָהּ דְּנִיחָא לַהּ שֶׁתֵּרָאֶה כְּבַעֲלַת בָּשָׂר.: ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן.: אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי הֲלָכָה מִכְּלָל דִּפְלִיגִי. וְכִי תֵּימָא אִי לָאו דשמעינן מתנא קַמָּא דְּאַיְּירִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר אִיהוּ נָמֵי לָא הֲוָה מַיְירֵי וְדִילְמָא כְּשֵׁם קָאֲמַר לְהוּ כִּי הֵיכִי דְּמוֹדִיתוּ לִי בְּחוּטֵי שֵׂעָר אוֹדוֹ לִי נָמֵי בְּחוּטֵי צֶמֶר. אִיתְּמַר אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל אמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּחוּטֵי שֵׂעָר. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי חוּטֵי צֶמֶר חוֹצְצִין חוּטֵי שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא דְּקָתָנֵי יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּחוּטֵי שֵׂעָר בֵּין מִשֶּׁלָּה בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ מַנִּי אִילֵימָא רַבִּי יְהוּדָה אֲפִילּוּ חוּטֵי צֶמֶר נָמֵי אֶלָּא לָאו רַבָּנַן הִיא וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ בְּחוּטֵי שֵׂעָר לָא פְּלִיגִי ש״משְׁמַע מִינַּהּ.: לֹא בְּטוֹטֶפֶת.: מַאי טוֹטֶפֶת א״ראָמַר רַב יוֹסֵף חוּמַרְתָּא דִקְטִיפְתָּא. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי בתִּהְוֵי כְּקָמֵיעַ מוּמְחֶה וְתִשְׁתְּרֵי. אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי אפוזיינו תַּנְיָא נָמֵי הָכִי גיוֹצְאָה אִשָּׁה בִּסְבָכָה הַמּוּזְהֶבֶת וּבְטוֹטֶפֶת וּבְסַרְבִּיטִין הַקְּבוּעִין בָּהּ. אֵיזוֹ טוֹטֶפֶת וְאֵיזוֹ סַרְבִּיטִין א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ טוֹטֶפֶת הַמּוּקֶּפֶת לָהּ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן סַרְבִּיטִין הַמַּגִּיעִין לָהּ עַד לְחָיֶיהָ. אָמַר רַב הוּנָא עֲנִיּוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין עֲשִׁירוֹת עוֹשִׂין אוֹתָן שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב.: וְלֹא בְּכָבוּל.: אָמַר רַבִּי יַנַּאי כָּבוּל זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ אִי כַּבְלָא דְעַבְדָּא תְּנַן אֲבָל כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר שַׁפִּיר דָּמֵי אוֹ דִילְמָא כִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן וכ״שוְכׇל שֶׁכֵּן כַּבְלָא דְעַבְדָּא. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִסְתַּבְּרָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר דכִּיפָּה שֶׁל צֶמֶר תְּנַן וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי יוֹצְאָה אִשָּׁה בְּכָבוּל וּבְאִיסְטָמָא לֶחָצֵר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף בְּכָבוּל לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים כְּלָל אָמַר רשב״ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כׇּל שֶׁהוּא לְמַטָּה מִן הַשְּׂבָכָה יוֹצְאִין בּוֹ כׇּל שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַשְּׂבָכָה אֵין יוֹצְאִין בּוֹ. מַאי אִיסְטָמָא א״ראָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בִּיזְיוֹנֵי מַאי בִּיזְיוֹנֵי אָמַר אַבָּיֵי אָמַר רַב כָּלְיָא פָּרוֹחֵי. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ג׳שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּאִיסְטָמָא האֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם ווְאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִּנְגָעִים וְאֵין יוֹצְאִין בָּהּ לרה״רלִרְשׁוּת הָרַבִּים. מִשּׁוּם ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ אַףמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערך חנק חנקא(שבת נז:) בקטלא עסקינן האשה חונקת את עצמה כדי שתראה כבעלת בשר. התפתחי מוסרי צוארך תרגום איתפסקי חנקי צואריכון. (שבת סז) מותר ליחנק בשבת פי׳ מי שחש בכריסו אוחזין אותו בעקבו וורידי׳ שלו למעל׳ מכתפיו בעיקר צוארו וכובשין עד שיבלטו עיניו ויבטל שעה אחת ודומה לחנוק ומתרפא פי׳ אחר מי שיש לו כאב בראשו ממשמין בוורידים שלו ונראה כמו שיחנק. פי׳ אחר מי שנפל לו עצם בגרונו אוחז אותו אדם אחד ברגליו ואחד אוחזו בלחייו ומתיחין אותו עד שישוב העצם למקומו פי׳ אחר מכניסין אצבע לתוך פיו ודוליהו (פסחים קיב.) אם בקשת להחנק התלה באילן גדול פי׳ אם רצית לשאול בדבר איסור כלומר שאתה צריך לדון דין חמור בדין נפשות שאל לחכם גדול ועשה כהוראתו. ערך חמר חמרב(שבת נז:) מאי טוטפת אמר רב יוסף חומרתא דקטפתא כבר פירשנו בריש הערוך (גטין סט) לרשחתא ליתי אקיקא וכו׳ עד חומרתא דפילון. (קידושין עג:) שייף מישחא מלי כוחלא תלי קמיעא תלי חומרא תלי פיתקא אין בו משום אסופי. (שבת סב) מאי רוכלת מר רב יוסף חומרתא דפילון. פי׳ קשר שיש בו מיני בשמים מעורבים כדמתרגמינן בלולה דפילא. (א״ב תרגום בפסוק ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך וריחא דגלגלוי כחומרא ופי׳ פילון בל׳ יונים פרחים ועשבים של ריח טוב).   ערך כפה כפהג(גיטין כ.) אבל לא בכתב שעל כיפה ואנדוכתרי פי׳ כיפה של צמר ארוגה אם רקם באריגה גט אשה או גט חירות אינו גט. (שבת נז:) אבל כיפה של צמר שפיר דמי פירוש בגד שמשימה על ראשה האשה בשיער ומקבלת הזוהמה ועל כפה ששבכה והיא קופ״לה בלעז כמשמעה ולא שלפה ומחויא לפי שתראה השער מדתני ר׳ שמעון בן אלעזר דכבול למטה מסבכה ש״מ כיפה של צמר הוא. פ״א כיפה של צמר חוטי דעמרא דגדילין מעשה עבות ורוחב שתי אצבעות שיעור ציץ כדאמר (חולין קלת) כפה של צמר מונח בראש כ״ג ועליו ציץ שנא׳ ושמת אותו על פתיל תכלת וכו׳ וכיצד היה מונח ומצנפת בראשו ובתחלת פדחתו סמוכה לשערו ומניח את הציץ ואמרו חכמים שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח התפילין. (סנהדרין מח. כלים פכ״ח) כפה שהוא טמא מדרס ונתנו על הספר טהור מן המדרס וכו׳. (זבין פרק ד) רבי יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה במטה כפה שבראשה טמא מדרס (בבא קמא קי״ט) אבא שאול אומר מוכרת אשה בד׳ וה׳ דינרים כדי לעשות כפה לראשה.   ערך אפזייני אפזייניד(שבת נז) כבר פירשנוהו בערך א׳ (א״ב: כאן גרס אפזייני ובערך אב גרס אבזייני ובנוסחאות דידן כתוב אפדייני עיין שם).   ערך חל חלה(שבת יא.) אין מספיקין לכתוב חללה של רשות (בבא מציעא מט.) אי יהבינן ליה כל חללי דעלמא לא מחליף בדיבוריה (שבת נב) במתנית׳ תנא במחוללין פי׳ שלא היו הטבעות דבוקין אלא היו מרווחין שנעשו חלולין נבובין ומים נכנסים בהם ואין שם לוחות חציצה (שבת נז) תיכי חלילאתא פי׳ כעין אזור חלול שקולעת בה שערה (שבת סו) ולציירונהו בחללא דבי צוארא פי׳ ויקשרם באותו בגד שלוקח מבית הצואר כשפותחו ומחלחלו. (ובפרק ג׳ דמעשר שני) בתי הבדים שפתחן לחוץ וחללן לפנים מלשון נבוב לוחות תרגום חליל לוחין (פרק י׳ דכלים) מגופת החבית המחולחלת ואינה נשמטת פי׳ כסוי שאינו קבוע בפי הכלי בהידוק כן שמו מחילחל כדכתיב ותתחלחל המלכה מאד. (פרק ט׳ באהלות) בד״א בזמן שהיא כלי מחולחלת (פרק ד׳ במקואות) היו צרורות מתחלחלין לתוכו פסולין פי׳ מתרועעין (ובריש טבול יום) קולית של מים המחולחלת. (פרק ג׳ במכשירין) אם פקק את הצינור או חלחל לתוכן פי׳ פירשם בגג ליפול עליהם מים. (ברכות נט) רב אסי אמר עכנא חולחילי מתחלחל ואתי זיקא ומנשב על פומא ודמי כזיקא על פום דנא: (חולין נ) אמר זעירי חלחולא שניקבה כשרה הואיל וירכים מעמידין אותה פי׳ היא כרכשא. (סוטה ז) אם יש מכה מחלחל ויורד (חולין קכט) ומי איכא שומר על גבי שומר חלחולי מחלחלא פי׳ העור הוא שומר הבשר ומגין עליו והשער על העור וכי יש שומר על גבי שומר ופריקו כל שערה בגומתה בוקעת ויוצאה כבשר וזה פי׳ חלחולי מחלחלא.   ערך כבל כבלו(שבת נב:) והרחלות יוצאות שחוזות כבולות פי׳ בגמ׳ (שבת נד.) מאי כבולות שכובלין אליה שלהן למטה כדי שלא יעלו עליהן זכרים. ויקרא להן ארץ כבול ארץ שאינו עושה פירות. רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חומטון היתה אמאי קרי לה כבול דמשתקעא כרעא בגווה כי כבלא פי׳ שרגליו של אדם משתקעות בה מחמת החול כאילו הן כובלין לכך אינה עושה פירות. ספר אחר עד כבלא בלעז גבול״א. פ״א משתקעות רגליו של אדם מחמת תיחוח עד מקום שמשימין הכבלים. (שבת נז) ולא בכבול לרשות הרבים (גמ׳) א״ר ינאי כבול זה איני יודע מהו אי כבלא דעבדא תנן והוא חותם שבצוארו כדאמר שמואל ופי׳ טבעת שתולין בצואר העבד שרגיל בקוטלאות כנשים פי׳ אחר חותם שעושין על צווארי העבדים של מיני מתכות. כבלים טמאין כבר פירשנו בערך ברית.   ערך ככלת ככלתז(שבת נז) ולא בכוכלת פירשנו בערך חמר (א״ב כובלת כתוב בנוסחאות).   ערך כל כלח(מדות פרק ד) ואמה כלה עורב (שבת צט: מנחות קז.) תניא האומר הרי עלי ברזל אחרים אומרים לא יפחות מאמה על אמה למאי חזי אמר רב יוסף לכלה עורב. (שבת נז) לא בכבול מאי איצטמא א״ר אבהו בזייני מאי בזייני אמר אביי כליא פרוחי. ס״א כליא דידבי. פי׳ איצטמי היא ביזייני כלומר חוטין הרבה ממיני צבעונין ותולין אותן בפני הכלה שלא יצערוה הזבובים שמתביישת להסיר הזבובים מעליה וחולק זה בפניה ונקראת כליא דידבי והוא כגון אותו ששנינו אמה כלה עורב לפי שבמקדש ראשון שהיתה קדושתו בכל הקהל והיתה השכינה שרויה בו לא היו עופות פורחות עליו אבל במקדש שרי פחדו שמא אין קדושתו כקדוש׳ הראשון ושמא יפרחו העופות על המקדש וישליכו שם דבר טומאה וע״י צורה להפריח העופות מגג ההיכל וקראו אותה כלה עורב כלומר זו מונעת העורבים מלפרות על גג ההיכל וזו צידה כדרך שעושין עכשיו שומרי הזרעים (בבא בתרא ה) אמר ליה עיזא בעלמא לאו אכלויי מכלינא בה (קידושין פב) אביי מכלי להו מכולה דברא (נדה יז) אביי כלי דודבי רב פפא כלי פרוחי פי׳ מגרש העופות ומגרש הזבובים (א״ב מלשון לא תכלא רחמיך ממני).   ערך מח מחט(בבא מציעא קיא.) המחהו אצל חנווני או אצל שלחני אינו עובר. (שבת נז) דכי סלקן מנהרא מחית ליה ברישייהו (א״ב ענין שימה ונתינם וכן בעזרא וזקיף יתמחי עלוהי).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [ווירגען.]
ב [בונדיל איינע ארט בלומען.]
ג [הויב. קאפפעל.]
ד [זא וויא ערך אפדייני למעלה.]
ה [בעיועגלוכקייטען.]
ו [פוס אייזען קעטטע.]
ז [ביזעם ביקסעל.]
ח [פערמיידען.]
ט [איבערגעבען.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144